חיפוש באתר:

איטום שלילי

   איטום שלילי הינה שיטה כושלת.

בשיטת איטום שלילי, הלחות והרטיבות נותרים בחתך הקיר, המים ממשיכים לחדור אליו וגורמים לנזקים שהולכים ומתעצמים.
זהו פתרון רע מאד.
המונח הנפוץ "איטום שלילי" נולד עוד בשנות השמונים כאשר לא היה מספיק ידע, שיטות ביצוע וטכנולוגיות שאיפשרו התמודדות עם מים אשר חדרו בעיקר לקירות שלא הייתה אליהם גישה מבחוץ.
בזמנו, נהוג היה להשתמש בחומרים של יצרנים שונים אשר כונו  "צמנט הידראולי" כדי לאטום קירות פנימיים שאין אליהם גישה מבחוץ.
גם אז וגםכיום השיטה מייצגת למעשה מתכונת ירודה מאוד באיכותה שבה יש ציפיה שהחומר ידע להתמודד עם לחות המצויה כבר בכל חתך קיר הבטון או דופן קיר הבלוק.
בשיטת איטום שלילי משתמשים בחומרי איטום על בסיס צמנט. בין אם בצורת מריחה ובין אם בצורה של חומר מרוכז בגושים מהודקים.
בשיטת איטום שלילי טוענים היצרנים שהחומר "יודע" להתלכד מולקולרית עם המים בתוך הסדקים ולהפכם לגבישים קריסטליים. 

אשרי המאמין.

איטום שלילי אינו נותן מענה לכל עומק הסדקים הקיימים בחתך הבטון ואשר הגישה אליהם אינה אפשרית מצידו הפנימי של הקיר.
בשיטת איטום שלילי לחות/רטיבות המצויים כבר בחתך הקיר, גורמים לנזקים מתמשכים שהולכים ומתעצמים.
איטום שלילי מהווה סוג של אחיזת עיניים זמנית והכשלים יופיעו ביתר שאת בעתיד.
ככל שקיימת חדירת מים לחתך הבטון, הרי שקיימת באותה מידה חדירת אויר כאשר מפלס המים בחוץ יורד.
לא מפליא אם כך, ששילוב של מים ואויר מזינים את הברזל שמתחמצן וכך מתפתחת חלודה.
כאשר החלודה שמתפתחת במעטפת הברזל תופחת, נפחה גדל והלחץ העצום שנוצר בתוך חתך הבטון, גורם לסדקים.
לרוב, הסדקים עצמם מעבירים מים ודרכם נוצרים מעברים חדשים של מים.
הסדקים החדשים לא רק מעבירים מים, אלא מגבירים גם הם את כמות החמצן שמגיע לברזל ובכך מואץ תהליך הקורוזיה בחתך הבטון.

תמונות מהשטח

<
הקלק וחייג לקבלת הצעת מחיר
והתייעצות חינם!
יש לכם שאלות?
התלבטויות?רוצים להתייעץ?
מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם: